גירושין ברבנות או בבית המשפט למשפחה

גירושין ברבנות או בבית המשפט למשפחה

גירושין ברבנות או בבית המשפט למשפחה, תוהים אתם היכן מתבצע הליך הגירושין?
מה ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט למשפחה? 

בואו ונעשה סדר בדברים:
בכל הליך גירושין יש "נושא ממוני" כמו מזונות אישה, מזונות ילדים, כתובה וחלוקת רכוש של בני הזוג. בנוסף, יש גם "נושא הלכתי" כמו מתן הגט עצמו, הקביעה כי האישה מותרת להינשא עם כל אחד שתחפוץ וכדו'.

לייעוץ ראשוני חינם של טוען רבני יהודה אבלס התקשרו: 050-8200327

חילוקי דעות בנושא ההלכתי בגירושין

בנושא ההלכתי כל הסמכות מסורה אך ורק לבית הדין הרבני, רק בבית הדין מתבצע מתן הגט, ורק הוא יכול לקבוע אם האישה מותרת להינשא לאחר אם לאו, כל זה אינו בתחומו של בית המשפט למשפחה.
כך שאם אתם חפצים להתגרש בלא חילוקי דעות על הנושא הממוני, יש לכם לפתוח תיק גירושין ברבנות בלבד.
אף במקרה שאנו סבורים כי בית הדין הרבני טעה בפסק דינו, אנו יכולים להגיש ערעור על כך לבית הדין הרבני הגדול, אין לנו להגיש ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני בפני בית המשפט למשפחה בכל ערכאה שהיא.

חילוקי דעות בנושא הממוני בגירושין

אם יש בין בני הזוג חילוקי דעות בנושא הממוני, כאן השאלה למי יש הסמכות לפסוק את הדין - מורכבת יותר.
לגבי הכתובה - התביעה לפרוע את חוב הכתובה מסורה אך ורק לבית הדין הרבני, למרות היותו קשור לממון, זאת משום שהוא נושא הלכתי, חוב הכתובה נובע מכוח ההלכה המחייבת את הבעל להתחייב לאשתו בשעת הנישואין לתת לה כתובה.
לעומת זאת, תביעות ממון כמו חלוקת רכוש, מזונות אישה, מזונות ילדים, יכולות להיות בסמכות בית הדין הרבני, או להיות בסמכות בית המשפט למשפחה.

לבית המשפט למשפחה יש סמכות בלעדית לדון בעניינים אלו אם אחד מבני הזוג הגיש תביעה שכזו אליו - תביעה מאחד מבני הזוג מקנה לבית המשפט סמכות לדון אף אם בן הזוג השני חפץ לדון בבית הדין הרבני.
סמכות זו מותנית בכך שאחד מבני הזוג הגיש תביעה זו לבית המשפט למשפחה בלא שהוגשה קודם לבית הדין הרבני תביעה דומה לזו בידי אחד מבני הזוג.

כמו כן, בית הדין הרבני מוסמך לדון בכל התביעות הממוניות כמו חלוקת רכוש בני הזוג, מזונות אישה, מזונות ילדים בסמכות בלעדית, במקרה שהוגשה בפניו תביעה שכזו ולא הוגשה תביעה קודמת לבית המשפט למשפחה.
אלא, שבנושאים אלו, סמכות בית הדין הרבני פחותה מסמכות בית המשפט למשפחה, שבעוד שבית המשפט למשפחה יכול לדון בתביעות אלו בלא כל קשר לתביעת גירושין, בית הדין הרבני יכול לדון אך ורק אם תביעות אלו הוגשו יחד עם תביעת הגירושין. נושא זה מכונה בשפה המשפטית "כריכה לתביעת גירושין", כלומר, בן הזוג הרוצה שבית הדין הרבני ידון בנושא הממוני, מוטל עליו לתבוע בפני בית הדין הרבני תביעת גירושין, ויחד עם תביעת הגירושין הרי הוא כורך את תביעת הרכוש והמזונות.

סמכויות גירושין ברבנות ובית המשפט למשפחה

נמצא שהסמכות לדון בענייני הרכוש מסורה לראשון שהוגשה בפניו התביעה, במקרה שהוגשה התביעה בפני בית המשפט למשפחה, אז הסמכות תהיה לבית המשפט למשפחה, ובמקרה שהוגשה תביעה זו לראשונה בפני בית הדין הרבני ככריכה לתביעת הגירושין, תהיה הסמכות לדון מסורה לבית הדין הרבני.
כתוצאה מחוק זה, נוצר מצב לא תקין - מרוץ סמכויות, כל ערכאה ניסתה "לתפוס" סמכויות בטענה שתביעה זו הוגשה בפניה קודם, וכן חוק זה גרם לכל אחד מבני הזוג למהר ולתפוס את מקום הדיון על ידי תביעה חפוזה בערכאה שבה בחר להגיש את תביעותיו.

לאחרונה ניסו בכנסת ישראל לחוקק חוק הסדר התדיינות הוראת שעה, שבו נקבע שאין כל ערכאה יכולה לדון בתביעת אחד מבני הזוג אלא רק לאחר תקופה בת 45 יום. בתקופה זו בני הזוג נפגשים בפגישות מהו"ת שבהן מוסבר להם על ידי יחידת הסיוע הליך הגירושין, ורק לאחר פרק זמן זה יוכל בן הזוג לבחור היכן הוא רוצה להגיש את המשך טענותיו.
חוק זה הוא בהוראת שעה בלבד, בכדי שלאחר תקופה יוכלו למדוד האם הדבר הביא תועלת או שמא דווקא להיפך.
בכל מקרה, לא כדאי לבצע שום הגשת תביעה לפני התייעצות עם טוען רבני מוסמך אשר ידריך אתכם כיצד לבצע הליך זה בצורה הטובה ביותר עבורכם.

לייעוץ ראשוני של טוען רבני ללא עלות התקשרו עכשיו: 050-8200327

כותב המאמר הינו מנהל מדור גירושין טוען רבני יהודה אבלס