האם לימוד תורה יכול לפטור אב מחובת תשלום מזונות ילדיו? / עו"ד טל איטקין-

לאחרונה, ניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה פסק-דין חשוב המחדד ומדגיש את חשיבותה של חובת תשלום מזונות הקטינים המוטלת על שכמו של האב לאחר הגירושין. עו"ד טל איטקין, מומחית בדיני משפחה וירושה, סוקרת את פסק הדין ומשמעותו.

חובת מזונות קטינים בדין הדתי

עפ"י חוק, נקבעת חובת תשלום דמי המזונות בהתאם לדין הדתי שאליו משתייכים בני הזוג. ביחס ליהודים, מטיל הדין העברי על כל אב חובה אבסולוטית לזון את ילדיו עד הגיעם לגיל 18. בישראל, נוכח השירות הצבאי שעושים מרבית המתבגרים, הורחבה החובה עד גיל השחרור מן השירות הצבאי (תוך הפחתת הסכום לשליש מן הסכום ששולם קודם לכן לכל קטין). בקביעת גובה החיוב במזונות, נהוג להבחין בין שני סוגים עיקריים: מזונות עבור צרכים הכרחיים של הקטין, להם מחויב האב ללא קשר להכנסתו, ומזונות מדין צדקה המשולמים עם הגיעו של הקטין לגיל 15. לשם חישוב מזונות מדין צדקה, נלקחת בחשבון הכנסתו של האב וניתן אף להתחשב בהכנסותיה של האם. עוה"ד טל איטקין מדגישה, כי בנוסף על דמי המזונות, לרוב מחויב האב במחצית מהוצאותיו המיוחדות של הקטין: בריאות, חינוך וכיו"ב.  

 

על פסק הדין

במהלך תביעת הגירושין טען האב, אברך הלומד מדי יום בכולל, כי יש להתחשב בהכנסתו הזעומה (2,000 ₪ בחודש) בעת קביעת דמי המזונות שעליו לשלם לחמשת ילדיו הקטינים. עוד טען האב, כי ראוי לדרוש מן האם, שהינה מורה בהכשרתה, לצאת אל שוק העבודה בכדי לקחת חלק בתשלום הוצאות הקטינים. האם טענה מאידך, כי מקצועו של האב אשר בחר להקדיש עצמו ללימוד תורה, אינו מקטין את צרכי הקטינים ולפיכך יש לדחות את בקשתו.

בית המשפט לענייני משפחה אשר דן בתביעה, דחה מכל וכל את בקשתו של האב בקובעו כי אין הצדקה ליצירת דין שונה ביחס לאבות שהינם אברכים, אל מול אבות העוסקים במקצועות אחרים שכאמור הכנסתם אינה נלקחת בחשבון בעת קביעת גובה המזונות.  
השופט שקד אשר דן במקרה אף הדגיש את העובדה, כי אין מדובר באדם שאינו יכול לכלכל עצמו, אלא באב בעל פוטנציאל השתכרות גבוה מזה הממומש על-ידו כעת, אשר בחר שלא להצטרף אל מעגל העבודה. השופט אף הגיב לטענת האב אשר דרש מן האם לצאת לעבוד וציין כי אינו יכול לבוא בדרישה כגון זו אל האם בעוד שהוא עצמו בוחר במודע שלא לעבוד.  בית המשפט חישב את פוטנציאל ההשתכרות של האב וקבע כי לו היה מצטרף למעגל העבודה עשוי היה להשתכר בסך של למעלה מ-8,000 ₪ בחודש, דבר המחזק עוד יותר, לגישת בית המשפט, את ההחלטה לדחות את בקשתו להפחתה בדמי המזונות. בסופו של יום, נקבע כי בהתאם לצרכי הקטינים, גילם ומצבם, יש לחייב את האב בתשלום מזונות כולל בסך 6,000 ₪ בחודש וכן במחצית מהוצאות החינוך והרפואה של הקטינים.

לסיכום, מוסיפה עו"ד טלי איטקין, פסה"ד ממחיש בצורה טובה את נאמנותם של שופטי בתי המשפט לעקרון טובת הילד, המנחה את אופן חישוב גובה מזונות הקטינים. נראה כי לא בנקל תינתנה הקלות כלכליות לאבות המנסים לחתור תחת חובתם לתשלום מזונות הקטינים, גם במקרים בהם הכנסתם בפועל אכן נמוכה מהכנסת המינימום המקובלת כיום.  

תמונה: