רבנות

רבנות

רבנות היא הגוף האחראי על מתן שירותי דת לבעלי זהות יהודית החל מברית המילה המתבצעת סמוך ללידה דרך פיקוח וביצוע שחיטה בעלי חיים המשווקים לקהילה היהודית דרך ביצוע נישואים על פי ההלכה ועד לקבורה יהודית.
לפני הקמת מדינת ישראל לא הוגדרה הרבנות בחוק והיא תפקדה כאיגוד מקומי בתוך הקהילה היהודית המופעל על ידי רבנים ואנשי דת שונים בתוך הקהילה.

בישוב היהודי בארץ לא הוכרה הרבנות כגוף מייצג של הקהילה אך הרב הראשי הספרדי אשר כונה הראשון לציון תפקד כחוליה מקשרת בין השלטונות לבין הקהילה היהודית.

הרבנות הראשית לישראל

לאחר הקמתה של מדינת ישראל כבית העם היהודי הוגדר גוף ראשי אשר יהיה אחראי על כל נושאי הדת מדינה בשם הרבנות הרשאית. על מנת לתת תוקף לגוף זה חוקקו חוק הרבנות הראשית בישראל אשר מגדיר את הרבנות הראשית כגוף מפקח ופוסק בנושאי דת במדינה בשנת 1983 גם חור איסור הנאה בכשרות המגדיר כי הרבנות אחראית על כל נושאי הכשרות בארץ.

כיום, הרבנות מוגדרת כיחידת סמך בתוך משרד ראש הממשלה והיא האחראית על מתן שירותי הדת לאזרחים היהודים במדינה. על מנת לספק את המענה המתאים לעדות השונות ביהדות מסמיכה הרבנות שני רבנים ראשים, אשכנזי וספרדי. תפקידם הוא לספק ייעוץ על פי ההלכה, לפסוק בנושאי דת שונים, להופיע בטקסים ממלכתיים ולפקח על פעילות הרבנות.

הרבנות הראשית היא הגורם הגבוה ביותר אשר פוסק בענייני הלכה במדינת ישראל והוא האחראי על כל הקשור לנושאי כשרות, נישואים על פי הדת היהודית, קבורה יהודית, גירושין וכדומה. בכדי להנגיש את השירות לאזרח מקימה הרבנות הראשית סניף מקומי של הרבנות בכל עיר או מועצה מקומית. 

רבנות מקומית

סניף הרבנות המקומי מתפקד כשלוחה של הרבנות הראשית. תפקידו של סף הרבנות המקומי הוא לספק את שירותי הדת לאזרחים בפועל ולפקח על הנעשה בתחום המוגדר לו מבחינה דתית והלכתית. כיום ניתן למצוא סניפי רבנות בהרצליה, רבנות בבאר שבע ולמעשה בכל עיר וישוב בארץ בה קיים רוב של אוכלוסייה יהודית.

סניפי הרבנות המקומיים מספיקים לאזרח שירותים שונים כמו רישום נישואים על פי הדת היהודית, תחזוקת מבני דת המשרתים את הציבור כמו בתי כנסת ומקוואות, פיקוח על נושא הכשרות והנפקת תעודות כשרות, פיקוח על החברה קדישא הפועלת בישוב ואחראית לביצוע קבורה יהודית וכדומה.

במקביל לרבנים הראשיים אשר ממנה הרבנות הראשית לישראל מפעיל סניף הרבנות המקומי רב עיר או רב ישוב ולעיתים גם רבני שכונות וקייסים בקרב העדה האתיופית על פי גודל האוכלוסייה המקומית והרכבה. בחלק ניכר מהמקרים נראה רב עיר אחד אך בהחלט לא נדיר למצוא שני רבני עיר כאשר האחד פעיל כספרדי והשני כשאשכנזי.

צפה רשימת כל הרבנויות בישראל

בית דין רבני

הרבנות הראשית לישראל מוסמכת לפסוק בנושאים שונים על פי ההלכה ולשם כך הקימה הרבנות כשתיים עשר בתי דין רבניים המתפקדים כחלק ממערכת המשפט המוסדרת במדינת ישראל.
בתי הדין הרבניים יכולים לפסוק בנושאים שונים כמו נושאי ירושה, גירושין וחלוקת רכוש, גיור ולעיתים אף בנוגע לסיכסוכים כספיים במידה והדבר מוסכם על שני הצדדים. תוקפו של פסק דין בבית רבני זהה לפסק בית משפט מבחינת החוק במדינת ישראל.

הדיונים בבית הדין הרבני מפוקחים על ידי הרבנות הראשית ואילו הדיינים עצמם מתמנים על ידי ועדת מינויים עליה מפקח משרד המשפטים. בכל דיון בבית הדין הרבני ינכחו שלושה דיינים אך במקרים חריגים יתכן ופסיקת בית הדין הרבני תתקבל בידי דיין בודד.

במקרה של עירעור על פסק דין של בית רבני ידרשו המערערים לפנות אל בית הדין הרבני הגבוה בירושליים ושם תתקבל פסיקה חדשה או שתאושר הפסיקה הקודמת על ידי הרבנים הראשיים לישראל הכפופים באופן ישיר לרבנות הראשית. למידע נוסף לחץ כאן

רבנות בחו"ל

גם כיום ישנם קהילות יהודיות גדולות החיות מחוץ למדינת ישראל. במרבית מהקהילות היהודיות פועל כיום סניף מקומי של רבנות שלעיתים אף מוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל ופועל בקשר עמה.

סניף הרבנות המקומי או רב הקהילה הם האחראים על הפעלת מבני דת המשרתים את הקהילה היהודית ואחראים על אספקת שירותי דת לאזרחים היהודים במדינה.
בחלק מהמקרים הרבנות בישראל אינה מכירה בסניפי הרבנות המקומיים או ברב כזה או אחר וחשוב לפנות לרבנות בארץ לצורך בירור פרטים במקרה של ספק.

במקרים בהם תידרש פסיקה של בית דין רבני תוכלו לפנות לבית הדין הרבני הפועל בתוך הקהילה היהודית בעיר או מדינה מסוימת ולקבל את פסיקתו אך עדיין חשוב לאשר את פסק הדין שניתן בבית הדין הגבוה בירושלים על מנת לאשר את תוקפו ולקבלת את הכרת הרבנות הראשית בישראל בפסק דין זה.