גישור – אפשר להתגרש גם אחרת

גישור

כאב, תסכול, דאגה, בכי, צעקות, הטחות של דברים קשים, עלבון, כל אלה הם חלק בלתי נפרד מהיום יום כששני אנשים מגיעים לסכסוך בקשר ביניהם, הרבה רגשות ואמוציות מתעוררים, במיוחד כשמדובר בבני זוג או במשפחה.

הדעה הרווחת היא שגישור משפחתי נועד רק לזוגות מתגרשים, ובכן, הרשו לי להפריך לכם את דעה הזאת. גישור נועד לתת מענה לכל סכסוך בין צדדים, לעזור לפתור את הסכסוך ולהגיע להסכמות. זה יכול היות בין בני זוג, בין הורים לילדים, בין אחים או בתוך כל הרכב משפחתי באשר הוא.

בהליך הגישור הצדדים עוברים הליך רצוני ליישוב הסכסוך ביניהם וזאת בעזרת מגשרתים מקצועיים.
חשוב לדעת שיש למגשרת חובת סודיות כלפי הצדדים, כך שכל מה שנאמר למגשרת במסגרת הליך הגישור הינו חסוי ועל כן המגשרת לא יכול לחשוף אותו ללא אישור המגושר.

ההליך נערך בין הצדדים בדרך נינוחה אשר מאפשרת לכל צד ביטוי עצמי  וכך לכל אחד ניתנת האפשרות להביע הן את הכאב והתסכול וכן לפרוש את הבעיה כדי להגיע לפתרון משותף.

במהלך הגישור, המגשרת אשר עברה הכשרה מקצועית לכך, תסיע לצדדים, לפרוש ולהבין את הבעיה, וכך להוביל, בדרך של משא ומתן, לפתרון הסכסוך תוך הגעה להסכמות שונות.
בגישור אין הכרעה בסכסוך כפי שיש בבית המשפט ובהליך הבוררות. להיפך, בהליך הגישור הצדדים ביחד עם המגשרת מגיעים לפתרונות.

אחד היתרונות הבולטים בהליך הגישור היא שיש הקשבה אמיתית למצוקת הצדדים. הן בין הצדדים והן בין כל צד למגשרת.
נעשים מאמצים גדולים לעזור לצדדים להגיע להסכמה משותפת לאופן פתרון הסכסוך, כששני הצדדים מרגישים בנוח איתו, כך שבמקום להיות במצב שבו בית המשפט כופה את החלטתו לפתרון, כל צד יוצא נשכר.

יש להפריד בין גישור רגיל לגישור משפחתי.

לגישור רגיל מגיעים צדדים לסכסוך אשר רוצים לפתור בעיה בכל נושא באשר הוא. הסכסוך יכול לנבוע מיחסי עבודה, קשרים עסקיים, קשרי חברה עם לקוח, סכסוכי שכנים.
כל סכסוך אשר עלול להגיע לכתלי בית המשפט, עשוי להפתר גם בדרכי גישור.

סכסוכים בתוך המשפחה בין אם מדובר בסכסוך סביב צוואה, הלוואה או גירושין, ניתן לפתור בגישור ובכך לחסוך הרבה, זמן, כסף ותסכולים.

הליך הגישור הוא קצר משמעותית מכל הליך אחר לפתרון סכסוך.

נקודות חשובות לצדדים לקראת הגישור:

• חשוב מאוד לזכור שהצדדים יכולים להפסיק את הליך הגישור בכל עת.
• המגשרת נמצא שם כדי להקשיב ולתווך, למגשרת אסור לחוות דעה.
• למגשרת אסור לתת ייעוץ מקצועי.
• גם אם המגשרת עורך דין – אסור לו לתת ייעוץ משפטי.
• במידה והגישור נכשל והצדדים החליטו להמשיך בבית המשפט – המגשרת אינו יכול לייצג אף צד בהליך משפטי ביניהם.
• גישור באופן משמעותי פחות יקר כלכלית מהליך בבית המשפט.
• הצדדים קובעים את תדירות הגישור לפי מה שנוח להם.
• בתום התהליך, הצדדים ינסחו ביחד עם המגשרת הסכם ובו יהיו כתובים כל הפתרונות והתחייבויות הצדדים.
• כל דבר שנאמר במסגרת הגישור למגשרת הינו חסוי.

הגינות המגשר

• מגשרת אינה יכולה לקבל לידיה תיק לגישור במידה וקיים חשד כי יש הכרות מוקדמת בינה לבין אחד הצדדים לסכסוך.
• מגשרת חייבת לשמור בסוד כל דבר אשר נמסר לידיעתה במהלך הליך הגישור ואינה יכולה לחשוף את המידע ללא אישור הצד המספר.
• על המגשרת לנהוג בתום לב ובהגינות כלפי הצדדים.
• אסור למגשרת לייעץ לאחד הצדדים או לשניהם ייעוץ מקצועי הנוגע לסכסוך.

גישור במסגרת גירושין נערך בהסכמת בני הזוג כדי לסייע להם להגיע להסכמות בכל נושא אשר עולה מתוך הליך הגירושין, אשר קשור להפרדת היחסים. במהלך הגישור בני הזוג יגיעו להסכמות באמצעות הידברות בעזרת המגשרת.

בהליך הגישור לגירושין, ניתן לקבל התייחסות לכל היבטי הסכסוך תוך חיפוש והבנה מה הם הצרכים של כל אחד מבני הזוג וכיצד ניתן יהיה לתת לצורך מענה בהסכם הגירושין.

ההליך מתבצע באמצעות הקשבה הדדית בין בני הזוג ובעזרת תיווך המגשרת. בעזרת הליך הגישור, ניתנת לבני הזוג הזדמנות ליישב את המחלוקות ביניהם ללא התערבות בית המשפט. בניגוד להליך גירושין בבתי המשפט השונים, אשר בהם בית המשפט מכריע בסוגיות ועל הצדדים ליישם את הכרעת בית המשפט, בהליך הגישור, בני הזוג יגיעו להסכמות תוך התחשבות ברגשות ובצרכים של כל אחד.
המגשרת היא בעצם נייטרלית ואינה חווה דעה או נותנת ייעוץ מקצועי, היא שם כדי לעזור לבני הזוג לגשר על אי ההסכמות ביניהם כדי להתגרש "יפה".

יש חשיבות יתרה להליך הגישור כשמדובר בילדים של בני הזוג. כשהורים מתגרשים, הפגיעה מאוד גדולה בילדים. אבל, אפשר לפגוע פחות. במהלך הגישור, בעזרת המגשרת, בני הזוג יכולים להגיע להסכמות בכל הנושאים אשר קשורים לילדים ואף להצליח לפגוע בילדים פחות. למרות שאמא ואבא נפרדים, ההורות נמשכת.
נושאים שעשויים לעלות בנוגע לילדים כוללים משמורת, מזונות, צרכים מיוחדים וכל נושא שאחד ההורים יחפוץ לדון בו.

בעזרת הגישור ניתן לצמצם את העוינות בין הצדדים במידה והיא קיימת וכך לסייע לייעל את האנרגיות לפתרונות ולא לכעסים והתמרמרויות.

תנאים להצלחת הגישור:

• רצון הצדדים למצוא פתרון לסכסוך ולמחלוקות מחוץ לכתלי בית המשפט.
• מוכנות הצדדים להגיע לפתרון בעזרת מגשרת אשר מהווה דמות נייטרלית.
• קיימת מחלוקת אשר הצדדים לה אינם מצליחים למצוא לה פתרון.
• רצון להסכם ארוך טווח.

למידע נוסף אודות חובות המגשרת ניתן לקרוא בתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993

פגישת מהו"ת – הליך חובה

מהו"ת – ראשי תיבות לפגישת מידע, היכרות ותיאום, זהו הליך חובה בתביעות אזרחיות של סכומים מעל 50,000 ₪ (למעט חריגים). 
המטרה היא ניסיון לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. פגישת מהו"ת היא חובה ואינה כרוכה בתשלום. על הצדדים יוטל תשלום אך ורק אם הם יחליטו להשאר להמשך ההליך.

כמו כן, בית משפט יכול להטיל הוצאות משפט על צד שלא הגיע לפגישת מהו"ת שנקבעה.
פגישת המהו"ת היא לא פגישת גישור, היא בעצם מפגש עם מגשר מומחה שאמור לקבוע אם לצדדים יש את היכולת להסדיר את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט, את הנכונות או שמא מדובר בצדדים שאין מנוס מהמשך טיפול בתביעה בבית המשפט.

פגישות מהו"ת נערכות רק בבתי משפט השלום בתל אביב, ירושלים וראשון-לציון.

גישור ובוררות הן שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים, וכדי לקיים הליך בדרכים אלו  נדרשת הסכמת הצדדים, בפגישת מהו"ת זה לא כך.
בתביעות מעל 50,000 ₪ (למעט חריגים) בית המשפט לא ידון בסכסוך שהצדדים לו, לא קיימו פגישת מהו"ת קודם לכן  מתוך ניסיון ליישוב הסכסוך, אלא בנסיבות מיוחדות, אשר בהתקיימן, בית המשפט יורה לקיים פגישת מהו"ת מאוחר יותר. 

בניגוד להליכים אחרים, בהם ניתן לשלוח ייצוג בלבד, בפגישת מהו"ת, חובה על הצדדים להיות נוכחים, עליהם להתייצב לפגישה כדי שיוכלו להביע את עמדתם בצורה מובהקת וברורה.

כמו בהליך גישור, על דברים שנמסרו בפגישת מהו"ת חל חיסיון והם לא ישמשו כראיה במשפט אזרחי. לאחר שהתקיימה פגישת מהו"ת על הצדדים להודיע במשותף האם הם מסכימים להעברת התביעה להליך של גישור או מבקשים להמשיך לדון בה בבית המשפט.

הכתבה מאת: עורכת הדין ומגשרת אסנת (נתי) שורץ-קרשברג לפרטים ומידע נוסף התקשרו: 050-8555208

אתר אינטרנט