הרבנות הראשית בישראל מוגדרת ביחידה בתוך משרד ראש הממשלה אשר אחראית על מנת שירותי דת לאזרחים היהודיים במדינת ישראל. בראשה של הרבנות הראשית עומדים שני רבנים ראשיים, אשכנזי וספרדי.
הרבנות הראשית בישראל פועלת תחת חוק הרבנות הראשית בישראל המגדיר את תחומי ודרכי פעילותה של הרבנות ותחת חוק איסור הונאה בכשרות המגדיר את האחריות לפיקוח על נושאי הכשרות בארץ בידי הרבנות.
הרבנות הראשית היא הסמכותית העליונה ביותר בנושאי דת במדינת ישראל והיא מפעילה סניפים רבים ברחבי העולם המשמשים את כל יהודי התפוצות.
היסטוריית הרבנות הראשית.
ראשיתה של הרבנות הראשית היא במאה התשע עשרה כאשר השלטון העותמנאי שלט באותה תקופה בארץ. בראשה של העדה היהודית הספרדית בארץ עמד הרב הראשי אשר כונה הראשון לציון.
הרב הראשי היה אחראי על מינוי רבנים בקהילות השונות והיה נציג העדה בפני השילטונות באותה תקופה ואף היה אחראי על הליך גביית המיסים אל מול השלטונות.
משהשלטון העותמנאי הוחלף בשלטון הבריטים פנו היהודים לבריטים והציגו בעיות שונות. לאחר מספר דיונים וועדות הוחלט על הקמת הרבנות הראשית.
בשנת אלף תשע מאות עשרים ואחת התכנסה לראשונה הרבנות הראשית והחליטה על מינויים של שני רבנים ראשיים.
לימים סופחה הרבנות הראשית למשרד לשירותי דת שהפך לאחר מכן למשרד הדתות וכיום היא מוגדרת כיחידה בתוך משרד ראש הממשלה.
הרבנות הראשית לישראל
כיום, הרבנות הראשית אחראית על מתן שירותי דת לכלל האזרחים היהודיים בחרבי העולם. הרבנות אחראית על הרבנות מועצות דתיות וסניפי רבנות מקומיים המתפקדים כשלוחות של הרבנות.
באמצעות סניפים אלו יכולה הרבנות לשלוט בנעשה בכל עיר ומחוז מבחינת נושאי הדת היהודית והשירות הדתי המגיע לאזרחים במדינה.
בכדי להתאים את עצמי לזרמים ביהדות ממונים שני רבנים ראשיים המוגדים כרבנים הראשיים לישראל. הרבנות אחראית על מינויים של הרב הראשי האשכנזי והרב הראשי הספרדי אשר נבחרים על ידי האסיפה הבוחרת אחת לעשר שנים.
הרבנים הם האחראים על ביצוע הנחיות הרבנות בנושאים שונים כמו כשרות, קבורה, הופעה בטקסים ממלכתיים ועוד.
מלבד אחריותם בנושאים שונים מרבים הרבנים הראשיים להופיע בפני קהל גדול בארץ בהתייחסות לנושאים שונים הקשורים בעיקר לנושאי דת אך גם בנושאים אחרים הנוגעים לכל אדם ואדם בישראל.
הרבנות הראשית כשרות
בשנת אלף תשע מאות שמונים ושלוש חוקק בארץ חוק איסור הונאה בכשרות.
על פי ההגדרה בחוק זה חל איסור מוחלט להצגת מזון כלשהו ככשר אלא לאחר שניתנה למקום תעודת כשרות המעידה כי בית העסק עומד בכל הדרישות ההלכתיות בנושא הכשרות.
הרבנות הראשית מפעילה משגיחי כשרות אשר אחראים על מתן תעודות הכשרות ומופעלים על ידי יחידות הרבנות המקומיות.
משגיחי הכשרות אחראי על ביצוע בדיקות הלכתיות בנושא הקשרות לכל בית עסק לממכר מזון, מפעל ליצור מזון ובית מטבחיים.
מלבד הבקשה הראשונית לקבלת תעודת כשרות בכדי להציג מזון כלשהו ככשר נדרשים משגיחי הכשרות לבצע בדיקות שונות אשר מעידות כי בעל העסק ממשיך לעמוד בתנאים הנדרשים גם לאחר קבלת התעודה.
בעל עסק שלא יעמוד בתנאים ייקנס על ידי הרבנות בקנס מנהלי שתשלומו יכנס אל קופת המדינה.
מלבד המחלקה לפיקוח על הונאה בכשרות מפעילה הרבנות עוד מספר מחלקות שונות שתפקידם לפקח על נושא הכשרות בנושא המזון. הרבנות הראשית על פיקוח של מזון מיובא, לרבות הליך שחיטה כשרה כאשר מדובר בבשר מיובא, מחלקת מצוות האחראית כי הפירות והירקות המשווקים בישראל עומדים בתנאי ההלכה ואינם מוגדרים כערלה ומוודאים כי חלק מהיבולים מופרשים כתרומות הנהוגות על פי ההלכה.
יצירת קשר עם הרבנות הראשית.
כיום, הרבנות הראשית מאפשרת לאזרחים במדינה לפנות אליה בנושאים שונים. החל מתלונה בנושאי כשרות ועד בירורים בנושאים שונים.
אל הרבנות הראשית ניתן לפנות בכתב אל מושבה של הרבנות הראשית בכתובת ירמיהו 80 , בית יהב, ירושלים.
כמו כן, ניתן לפנות אל הרבנות הראשית גם בטלפון שמספרו 025313114/6 או בפקס שמספרו 025377874 בנושאים שונים או בכדי לקבוע פגישה לפני הגעה פיזית אל הרבנות הראשית.
בכדי לשפר את הקשר בין ציבור האזרחים היהודיים במדינת ישראל והרבנות הראשית הקימה הרבנות הראשית אתר אינטרנט בכתובת http://www.rabanut.gov.il .
האתר פועל כחלק משלל אתרי הממשלה ומציג את פועלה של הרבנות הראשית, תחומי אחריותה, אפשרות ליצירת קשר וקבלת מידע שימוש .