שטר כתובה – לא מה שחשבתם!

חושבים שבית הדין הרבני אינו מחייב כתובה?

שוקלת להגיש תביעת כתובה בבית המשפט לענייני משפחה?

בואו ונעשה סדר בדברים!!!

בראשית נפתח בהסבר הדברים, מהו שטר כתובה? לשם מה נכתב שטר זה?

שטר כתובה הוא שטר שמקורו בתלמוד. בכתובה מפורטות חובות הבעל כלפי אשתו במשך שנות נישואיהם, כגון החובה לזון את אשתו ולדאוג עבורה למדור, בנוסף מופיע התחייבותו הכספית של הבעל במקרה שתגורש או תתאלמן, מטרת הכתובה היא בעבור שלא תהיה האישה קלה בעיניו להוציאה, ביודעו כי עלול הוא לשלם על כך מחיר רב.

לייעוץ ראשוני חינם של טוען רבני יהודה אבלס התקשרו: 050-8200327

מקום תביעת הכתובה

בית הדין הרבני הוא בעל הסמכות היחידה לדון בחוב הכתובה, על אף ששטר כתובה הוא מסמך ממוני ככל השטרות, האפשרות להגיש תביעה מסורה אך ורק לבית הדין הרבני, כיון שהוא נכלל בענייני נישואין וגירושין המסורים לבית הדין הרבני, בית המשפט למשפחה לא מקבל תביעת כתובה.

מהו הסכום שמחייבת הכתובה?

הסכום שנקבע בתלמוד כשיעור מינימלי לכל כתובה הוא 200 זוז לאישה בתולה ו-100 זוז לאשה גרושה, או אלמנה. סכום זה נועד עבור מחיה לאישה במשך שנה שלימה, מעבר לסכום זה המינימאלי, יכול כל בעל להוסיף "תוספת כתובה", בהתאם לרצונו וללא הגבלה כלשהי, יש לדעת כי ישנם מקרים בו האישה תקבל כתובה בלא תוספת כתובה, כך שכשאנו תובעים מהבעל כתובה, יש לבדוק האם אנו תובעים כתובה בלבד, כלומר הסכום של 200 זוז המינימליים או שמא אנו תובעים אף את התוספת כתובה.

חלוקת הרכוש תשפיע על חיוב הכתובה?

חיוב הכתובה שהבעל חייב לאישה אינו אמור להיות מושפע מחלוקת הרכוש, כיון שהזכות ליטול כתובה הוא מכוח התחייבות שהבעל התחייב לאישה כהתחייבות נוספת על זכותה ברכוש. האם כך יתבצע בבית הדין הרבני?

אין ספק, כי במידה והאישה זכתה לרכוש מבעלה בזכות חוק יחסי ממון תשל"ג -1973 הנוגד בעיקרו את הדין העברי, אף שבית הדין הרבני מנוע מלדון בחלוקת הרכוש לפי הדין העברי אלא לפי חוק יחסי ממון, מכל מקום התביעה ל"כתובה"  ו"תוספת כתובה" תהיה מורכבת יותר. כך שככל הנראה אף שהכתובה הינה הליך נפרד בבית הדין הרבני מחלוקת הרכוש, אישה זו תזכה לנכסים רק מכוח חוק יחסי תשל"ג- 1973 ולא תזכה לחלק מהכתובה מכוח הדין העברי.

נמצא במקום בו האישה זכאית ליטול את רכושה מהדין העברי, תזכה האישה ברכושה ובכתובתה, ובמקום בו האישה זכאית ליטול את רכושה שלא בהתאם לדין העברי כי אם מכוח חוק יחסי ממון, לא תוכל האישה לזכות ב"כפליים" וליטול את כתובתה.

כתובה לא בכל מחיר

למרבה הצער, רוב הגברים המתחייבים בכתובתם אינם מודעים למשמעות האמתית שיש לסכום שנקבו בו בעת החתימה על הכתובה, כך שהם מתחייבים סכום עצום כדי להרשים אם הכלה או את הקהל. ומכיוון שהכתובה היא מסמך משפטי מחייב, במידה ובני הזוג יאלצו להתגרש, תוכל האישה לדרוש בבית הדין הרבני את הסכום הנקוב לה, בכתובה.

כיום, יותר מאשר בעבר, נשים תובעות את הכתובה ולכן מומלץ לפנות לטוען רבני מוסמך אשר יש לו ניסיון וידע רב בהלכות ובהתנהלות בית הדין הרבני.

בפועל, למרות שהכתובה הינה מסמך משפטי מחייב, הדיינים מבינים שהסכומים הנקובים בכתובה הינם מופרזים ונכתבו ללא מחשבה הראויה מצד הבעל.

אך, מכיוון שהדיינים לא יבטלו את נושא הכתובה באשר היא חיוב הלכתי, נחלקו בזה דייני בית הדין הרבני כיצד לנהוג בזה, חלק מהפסיקות מראות כי בית הדין אינו מחייב סכומים גבוהים את הבעל, ומאידך מצינו בחלק מהפסיקות שאכן חייבו את הבעל בסכומים מופרזים.

לסיכום:

1. בית המשפט למשפחה אינו מוסמך לדון בתביעת הכתובה.

2. יש לשקול היטב לפני החתימה על הכתובה בדעה כי הדבר עלול לחייב.

3.הכתובה הינה מסמך משפטי מחייב כמו בכל חוזה הנעשה בין הצדדים.

4. הכתובה משמשת כקלף מיקוח בעל משמעות בהליך הגירושין.

5. מכאן תצא קריאה לעורכי הדין המייצגים בתביעת הכתובה להיות מומחים בנוסף למשפט האזרחי גם במשפט העברי.

6. מומלץ להתייעץ עם טוען רבני מוסמך בתביעות כתובה.
לייעוץ ראשוני של טוען רבני ללא עלות התקשרו עכשיו: 050-8200327

כותב המאמר הינו מנהל מדור גירושין טוען רבני יהודה אבלס